כיפורים

בשעות הבוקר של יום ראשון, 7 באוקטובר 1973, הפך קרוב למחצית שטחה של רמת הגולן לשטח סורי כבוש. מאות טנקים ואלפי חיילי אויב הסתובבו בדרום הרמה כאדונים באחוזתם.

"השפה השולטת בדרום הרמה היא ערבית" תדרך תא"ל רפאל איתן (רפול), מפקד אוגדת הרמה, את אחד ממפקדי כוחות המילואים שנשלחו לעצור את  הקריסה הגדולה.

"הבית השלישי בסכנה" זעק בשעות הבוקר המוקדמות של אותו יום ראשון שר הביטחון משה דיין, לעברו של בני פלד, מפקד חיל האוויר.

לולא עמדו שם המחלקות הבודדות של חטיבה 188 ונלחמו כפי שלא הוכנו ותורגלו מעולם, ייתכן וספר זה לא היה נכתב מעולם. אולי בהוצאת ספרים בדמשק.

ללא נחישותם, דבקותם במשימה, כשר האלתור שלהם, המשך לחימתם כטנקים בודדים -  גם כשכל המסגרות הפיקודיות נפרצו וקול המפקדים נעלם ונאלם מרשתות הקשר – ייתכן וחטיבות טנקים סוריות היו כובשות את כל רמת הגולן, מתייצבות על מעבורות נהר הירדן, ממשיכות וגולשות לגליל, לעמקים ולחיפה  ונבואתו של דיין הייתה מגשימה את עצמה – הבית השלישי היה נחרב. אפיזודת חיים חולפת בת 25 שנים של מדינה צעירה שמתה על חרבה.

***

בספטמבר 2009 יצא לאור הספר 'על בלימה'.

מעולם קודם לכן, לא מצאתי את עצמי נדרש לתעצומות נפש כגון אלו שדרשו ממני עבודת המחקר והכתיבה אודות לחימת חטיבת השריון 188 במלחמת יום הכיפורים.

לילות ארוכים של נדודי שינה וייסורי יצירה ליוו את הולדת הרך הזה. לא בכדי. המלחמה הארורה ההיא של אוקטובר 73 -  סרטה את כולנו. שהיינו שם. עמוק פנימה ניסינו לדחוק את הזיכרונות, המראות, הריחות והקולות. לא הצלחנו. הכעס, התסכול, העלבון, הזעם, העצב הגדול. כל כך הרבה עצב.

בסיומן של שנתיים אינטנסיביות, מלוות בעשרות ראיונות אישים עם אלו שהיו שם ונותרו עדיין בינינו,  מגובה בהררי מסמכים, יומני מבצעים, תמלול רשתות קשר וכמובן דו"ח וועדת אגרנט הצלחתי, כך אני מקווה, להאיר את הפינות החשוכות, להתיר את המנעולים והפלונטרים שהסתירו את האמת על המלחמה ההיא ועיקר העיקרים לנצח עבור חטיבה 188 את הקרב על הזיכרון הציבורי. לעשות את התיקון שכל כך נדרש עבורם.

***

'על בלימה' מוקדש לכל לוחמי חטיבה 188 שבשמה של מדינת ישראל וצבא ההגנה לישראל נשלחו ב-6 באוקטובר 1973 להגן על גבולותיה, כשהם מאמינים בלב שלם בקברניטי המדינה שלהם, שעשו את המיטב טרם שלחו אותם למשימתם.

'על בלימה' מוקדש לאותם לוחמים נבגדים שדהרו אל רמפות הטנקים במלוא אמונתם ונחישותם, וגילו שם, קצת לפני שתיים בצהריים, עולם ערכים איתן שהתפוצץ להם בפנים.

'על בלימה' מוקדש למשפחות הנופלים ששכלו בנים, בעלים, אבות וכבר מעל 36 שנים לא מצליחות לאחות את השברים.

'על בלימה' מוקדש לנופלים שכל כך רצו לחיות.

'על בלימה' מוקדש לאלה שלמרות הכל נותרו מהלכים בינינו חיים, והם נשמות תועות וכואבות שאינן מוצאות מזור לנפשן.