עמוד הבית / החשבון שלי / צור קשר
שלום אורח | התחבר
סיפורים
קטגוריות
החזית המצרית - קרב
החזית המצרית - שבי
החזית הסורית - קרב
החזית הסורית - שבי
עוד סיפורים
דביקות במשימה ובלחימה
שבוי בפקודה - אורי אהרנפלד
סא"ל אבי לניר ז"ל
מוטי אביעם
לחימה עד כלות
הקרב שלא נגמר
בקרב ובשבי
גדוד 106 במלחמת יום כיפור
יזהר חופשי ז"ל
חובש מול קומנדו
השקת הספר בחצי הדרך לקהיר.
אלם קרב
מלחמת יום הכיפורים שלי
טרטור 42
שלמה ליאור
הקרב על החרמון
סיפור מסע - שלמה ליאור
מאיר בן רייטן
זכרונות מלחמת יום כיפור
בקרב על החווה הסינית: הסיפור שלא סופר
מלחמת יום כיפור ואני - מיקי אסולין
יום הכיפורים שלי - אסנת נחשון

יזהר חופשי ז"ל


מאת: חיים נגר
סיפורו של : יזהר חופשי ז"ל
תפקיד: נהג טנק
דרגה: רב טוראי

גירסת הדפסה   |   שלח לחבר

החזית הסורית - קרב | נחל שיריון

   גדוד 106 היה בין הכוחות האחרונים שיצאו ממצרים. אחרי הפסקת האש והשהייה באפריקה .שעליה עוד יסופר רבות. בשביעי במרץ 74 .השתחררנו. לא לפני שקיבלנו צו ביד .חזרנו למשק לקיבוץ משמר דוד. שם חיכו לנו חברי המשק והגרעין שלא ראינו זמן רב.לא זכור לי שהתעסקנו הרבה במה שהיה...אני לפחות הדחקתי .ונכנסתי לקצב מטורף של החיים שאחרי המלחמה. הייתי כבן 20 +ומתתי לחיות. ואכן. מסיבת פורים בקיבוץ אכן היתה מסיבת השחרור שלנו.מה גם שמהגרעין שלנו לא איבדנו אף חבר והשמחה היתה רבה.היה את זילברמן שנפל בשבי. רחימי שנפגע .ועוד כהנה. בכללי יצאנו סביר. הבנות פינקו אותנו. בסהכ היה לנו חודש להרגע לפי שעולים לרמת הגולן.מזלנו הגדול, שבת הגרעין עמליה התחתנה .והחברה שהיה במוצבים על גדות התעלה. התחלפו בחופשה. וכך יצא שניצלו ...וחייבים לה .

כאמור עלינו לרמת הגולן לחושנייה.        קיבלנו טנקים והתחלנו בשיגרת החיים. מה זה שיגרה.? הפגזות בלי הרף.שומעים יציאות. רצים למחסה או לטנקים. ומורידים ראש. עד יעבור זעם. תותחי הסורים לא נדמו. ויחידת תותחנים שהתמקמה מאחורינו השיבה אש. ככה נימשך הפינג פונג שאנחנו באמצע. תוך כדי כמובן שללא אימונים אי אפשר. ונישלחנו יום אחד לאתר ולגרור שילדות. שישמשו כמטרות לתותחנים.שזה אך לא מזמן הורידו בטנים .כ 70 פגז בבטן. אבל צבא זה צבא. והפחד היה להכנס לאדישות. ושם מתחילות הבעיות.ותוך כדי מחליטה לאה הגינגית להתחתן...ואיך נגיע ואנחנו תקועים במילחמת התשה?היינו אמורים להשתחרר אחרי כ30 יום. אלא מה ? בינתיים. ניכנסו למשא ומתן להפסקת אש. והצבא החליט שהגדוד לא משתחרר. אלא נישארים עד ההפסקה המיוחלת...החיילים התחילו להתלונן. ואפילו נאספו לפני חדר המגד משה גל...זכור לי שהמגד יצא ראה את החיילים מולו והחויר.ואז פנו אליו חלק מהחיילים .ואמרו שרוצים לדבר. המגד.הרים את קולו ואמר בהחלטיות...כולם לחזור לפעילות אין שום דיבור...אני אקרא לכם כשאחליט. התפזרנו בשקט. ואכן אחרי יום או יומיים. זימן המגד את החיילים לשיחה.נתן לשחרר קיטור. והחיילים העלו טענות שונות..וטענו שמטעמי חיסכון הצבא לא מחליף גדודים.וזה עלול לעלות בחיי לוחמים.והלוחמים שהחלו להכנס למצבי אדישות .וכאן הסכנה אורבת...ואכן קיבלנו הודעה על הפסקת אש...מניסיוננו במצרים. ידענו שהאוייב מנסה בשעות האחרונות להפתיע...זוכר שקמתי מוקדם התקשרתי לחברה מפלוגה כ ששם היו רב חברי הגרעין .וביקשתי מהם להשאר בטנקים. או במחסה. סמוך לשעה 09:30 החלה הרעשה ארטילרית חזקה... ישבתי בתא הנהג. וסגרתי מדפים.כל הצוות היה בטנק ושתקנו.. מכשיר הקשר טרטר מדי פעם... לפתע שמעתי שגפרורים נפגעו וזקוקים לפינוי מהיר...יצאתי במהירות מהטנק... וראיתי את האמבולנס עם צוות המרפאה נוסע במהירות..וחוזר אחרי זמן מה..התלתות מאחור ניפתחו. ראשון יצא ציון ישר.כולו אבק ודם.. מבולבל.והוכנס לבונקר. אחריו ירד שולי סומך.. גם הוא פצוע.ולבסוף הוצאה אלונקה ועליה שכב חייל שלם.לדעתי לא ראיתי דם.לא זיהיתי אותו..הוא ניראה אחרת...התחלתי לצעוק .מי זה? מי זה?הוא שכב ללא תנועה...מאובק כיאה לטנקיסט...ויפה.הרחיקו אותי מהמקום.. המפקדים ידעו על הקשר החזק ביננו הנחלאים....זה היה יזהר חופשי.מהקריות חבר גרעין לקיבוץ אייל.יהי זכרו ברוך...

 

 


מקורות נוספים: נזכור, אתר הנח"ל

הוספת תגובה


שלח
©2010 כיפורים, כל הזכויות שמורות.
פרטים שימסרו דרך האתר ישמשו למטרה לה נמסרו בלבד
העמותה לא תעביר כל נתון בלי אישור